רואנדה נק’ על מפת אפריקה

רואנדה נק’ על מפת אפריקה 

מאת אמיר פלג | צילם  יורם ביתן ואמיר פלג  המטוס מתחיל להנמיך ולמטה נראים הנפתולים המוזרים של נהר הרוסוזי,RUZIZI  ואני מנסה להיזכר בשיעורי הגאוגרפיה של פרופ’ שטינר שהסביר למה נהרות זורמים בצורה מפותלת. מצפון ההרים הוולקניים עם כתר עננים עתור לראשם, ובצפון נמתחים יערות גשם אין סופיים. שלושה ימים לאחר הנחיתה ואנחנו בקרחת היער בפארק דה וולקנס. ההתרגשות אוחזת בכולם, אנחנו במרחק נגיעה ממשפחת גורילות! הגורים השובבים מטפסים על גב האימהות ומדי פעם יונקים,הבוגרים לועסים עלים בקול והזכר השליט כסוף הגב, משקיף באדנות. אפשר לחוש בשלווה ובהרמוניה של חיות חופשיות המשחקות בלי הפרעה ובלי פחד מנוכחות בני אדם. רואנדה אחת המדינות היפות בתבל נק’ קטנה על מפת אפריקה. גובלת בבורונדי, אוגנדה, טנזניה וקונגו. לאחר כמה ימים בדרכים נוצרת קירבה ומוריס הנהג מספר לי בשקט על אביו שנרצח, על סבתו שאצלה גדל ועל הטרגדיה שמשפחתו עברה, טרגדיה שנוכחת וחייה כמעט בכל מקום ברואנדה. המחשבות שלי נודדות ואני חושב על הדרך שמצאו הרואנדים לגשר על שנים של שנאה, ועבר מדמם,ולמצוא פתרון ליישוב הסכסוך על אף כאבי העבר. דרך שתפתיע ותרגש גם את הציניקנים שבינינו. טבע ואקלים הטבע המרהיב של רואנדה נמצא ונוכח בעוצמה בכל מקום. רואנדה נמצאת סמוך לקו המשווה ולכן האקלים טרופי. עם משקעים רבים המפוזרים כמעט על פני כל השנה, אבל בגלל הגובה הטמפרטורות נוחות. בזכות כמויות הגשם מהווה רואנדה חלק מאגן הניקוז של מקורות הנילוס. בצפון מערב על גבול קונגו יש שרשרת הרים געשיים ויערות גשם עתיקים. אגם קיבו מחבר בין רואנדה ובורונדי, במרכז רואנדה תראו גבעות ירוקות אין סופיות, בדרום מזרח יותר חם, יש פחות משקעים ונוף של סוואנה. אוכלוסיה ברואנדה חיים כמעט 13 מיליון איש והיא המדינה הצפופה באפריקה, עם כ 525 תושבים לקמ”ר 90% מהתושבים מתגוררים בקהילות המונות פחות מ10,000 איש הבירה קיגאלי – בנויה על גבעות צפופות ומשתרעת על שטח עצום, קיגאלי היא המרכז הכלכלי, התרבותי של המדינה – ביקור בקיגאלי לא יכול להיות שלם ללא סיור במוזיאון הג’נוסייד, שנבנה בתחילת שנות האלפיים כדי לחלוק כבוד לנרצחים במלחמת האזרחים.העיר מרגישה בטוחה בכל שעות היום. היסטוריה טרום קולוניאליסטית הסברה הרוחות שהתושבים המקוריים של רואנדה,היו כנראה נוודים שהתקיימו מצייד ולקט וחיו בקבוצות קטנות, ההוטו התיישבו באזור רואנדה ובורונדי בתקופה הפרה היסטורית והפכו מלקטים ציידים לחקלאים. הטוטסי היו רועים שהגיעו לרואנדה ממזרח אפריקה ,מאחר ואין חומר כתוב, לא ברור אם הם צאצאים לעם שמקורו במזרח אפריקה והגיע בנדידה, או שהם שבט שהתפצל מההוטו כתוצאה מהבדלי מעמדות בין השבטים.  

קולוניאליזם

1884 רואנדה מקבלת חסות אירופית בוועידת ברלין 1890 המעצמות האירופיות כוללות את רואנדה ובורונדי בשטח ההשפעה של גרמניה, מלך רואנדה מסכים לקבל את חסותם כהגנה מפני מדינות שכנות ורואנדה הופכת לחלק ממזרח אפריקה הגרמנית. הגרמנים מעדיפים את הטוטסי על-פני ההוטו, ובני הטוטסי מקבלים מינויים לתפקידים במוסדות השלטון והאדמיניסטרציה. הגרמנים יצרו הפרדה בין ההוטו לטוטסי על פי תווי פנים, גובה וצבע עור. 1916, במלחת העולם הראשונה כוחות בלגים שחודרים מקונגו כובשים את רואנדה ורואנדה הופכת למושבה בלגית, כחלק מהקולוניה רואנדהאורונדי שכללה גם את בורונדי של ימינו. סיום מלחמת העולם הראשונה אפריקה מחולקת בין המעצמות המנצחות ורואנדה משויכת לבלגיה.הבלגים ממשיכים את מדיניות הבידול הגיזעי הגרמנית בהפרדה בין הטוטסי להוטו תוך העדפה של הטוטסי על פני ההוטו. התודעה המעמדית באירופה מגיעה לרואנדה, והבלגים ממשיכים את הבניית התודעה המעמדית הבין שבטית. 1935הבלגים מכניסים את הזהות האתנית לתעודות הזהות ומקבעים את ההפרדה השבטית / גזעית בין ההוטו והטוטסי החלוקה נעשית על בסיס מראה פיזי או על-פי אמצעים כלכליים. המהלך הזה ישפיע קשות על ההיסטוריה של רואנדה, ולמעשה יהיו אלה זרעי הרוע שיותר מאוחר יבשילו לרצח עם נתעב. סיכום – הטוטסי הוצגו כיפי-תואר, אינטליגנטים, חרוצים ונאמנים, והוטו והטווא כגזעים שפלים נחותים ועצלים, מכוערים ופרימיטיבים. הגזענות שימשה מכשיר כדי למנוע מבני ההוטו (הרוב), להתגבש לגוף אלטרנטיבי לשלטון הקולוניאליסטי. השליטה הבלגית ברואנדה הייתה ברוטליות ואכזריות,אפילו ביחס למדינות אחרות באפריקה. תורת הגזע “הולבשה” על רואנדה כולל סטריאוטיפים גזעניים עם ניחוח אירופאי ברוח תחילת המאה העשרים . מנהיגים מבני הטוטסי, קיבלו ג’ובים ותפקידים מנהליים, בעוד בני ההוטו שועבדו בעבודות כפייה בחקלאות, סלילת כבישים ובניית מבני ציבור. ההוטו הפכו לעבדים בשיתוף הצ’יפים המקומיים, שהפיקו תועלת חומרית ומעמדית. היסטוריה מודרנית אחרי מלחמת העולם השנייה  עברה רואנדה לחסות האו”ם  (תחת בלגיה), ונעשו מהלכים של דמוקרטיזציה. ונשמעו קולות הקוראים לעצמאות ולשחרור רואנדה. ביקורת ולחץ פנימי וחיצוני על התנהלות העניינים ברואנדה, הביאו את הבלגים להחליף את עמדתם ולהעביר את התמיכה להוטו. דבר שהעצים את האיבה בין השבטים. בני ההוטו החלו פורעים בטוטסי, תוך נקמה על שנים של דיכוי. לאחר הבחירות הראשונות, הפכו לפתע הטוטסי ל”נחותים” ואת השלטון תפסו ההוטו. הרפובליקה הראשונה  1962–1973 החלה בראשון ביולי 1962 עם קבלת עצמאות מבלגיה בחסות האו”ם הרפובליקה השנייה 1973- 1994 – בשנת 1973 ביצע ז’ובנל הָבּיָרימָנָה הפיכה צבאית ותפס את השלטון. הפיכה זו ביטאה מחלוקת בתוך קבוצת בני ההוטו. המשטר החדש היה טוטליטרי. מפלגת השליט שנקראה “MRND” Mouvement Republicain National pour le Developpement, הוקמה בשנת 1974 ובשנת 1978 הוכרזה רשמית כמפלגת שלטון יחיד. המפלגה חייבה את כל האזרחים להיות חברי מפלגה. לאחר ההפיכה רואנדה זכתה לתקופת פריחה מסוימת אך במהרה התגלה שלמעשה אין הבדל בין המשטר הנוכחי לקודם. הבירימנה שלט במדינה עד ההתנקשות בחייו ב-1994. בדומה לקודמו קיבנדה המשיך ז’ובנל הָבּיָרימָנָה את מדיניות האפליה נגד הטוטסי. הָבּיָרימָנָה קיים מדיניות פרו-מערבית ושמר על קשרים טובים עם ארצות הברית, צרפת ובלגיה,   ובתקופה מסוימת גם עם ישראל. באשר ליחס כלפי הטוטסי, המהפכה שהתחוללה בשנת 1973 ייצגה קו “נצי” יותר וקיימת סברה שהקצנה באה בעקבות הטבח שעשו הטוטסי בהוטו בבורונדי השכנה בשנת 1972. רצח עם לרצח העם שהתרחש ברואנדה ב-1994 סיבת רבות ושורשים קולוניאליים ישנים. הרואנדים במידה רבה של צדק רואים את הבלגים אחראים ליצירת המעמדות ולפילוג ולשיסוי של בני ההוטו במיעוט הטוטסי. אולם ההשפלה והפרדה נמשכה באמצעות מערכת החינוך, וכלי התקשורת הממשלתיים, גם שנים רבות לאחר שהבלגים עזבו את רואנדה, ועד שההסתה שהיגעה לנק’ רתיחה ומרחץ דמים מטורף ורצח עם שיטתי. RPF ארגון החזית הפטריוטית הרואנדית הוקם בשנות ה 80 באוגנדה ע”י הטוסי. הארגון גייס לשורותיו פליטים טוטסים ששהו באוגנדה, ובאוקטובר 1990 פתח ה-RPF בפיקוד  פול קגאמה, בהתקפה על צבא רואנדה, התקפה שהפכה בהמשך למלחמה. ה-RPF הצליחו לתפוס שטחים נרחבים בצפון-מזרח רואנדה, ומאות אלפי בני הוטו נמלטו מהאזור. כבר במהלך המלחמה ב 1990 אירעו ברחבי רואנדה פרעות נגד הטוטסי. רצח העם החל ב 6 באפריל 1994 כאשר הופל מטוסו של הנשיא הָבּיָרימָנָה בשובו מועידת שלום שהתקיימה בארושה – טנזניה,  המטוס יורט בשעת נחיתה בקיגלי. בהתנקשת נחשדו, אשתו של הנשיא הנרצח, ה-RPF וקיצונים מבני הוטו. עד היום זהות המתנקשים אינה ידועה בוודאות ואיש לא לקח אחריות למעשה. במהלך 100 ימים הצבא הרואנדי וקבוצות מיליציה של ההוטו רצחו למעלה מ-800 אלף בני טוטסי באכזריות בלתי נתפסת. הרצח השיטתי בוצע בעיקר על-ידי שתי מיליציות של בני הוטו שכנים, מכרים וקרובים רצחו ללא רחם באכזריות יוצאת דופן את שכניהם לא מכבר.           סיום מלחמת האזרחים התערבות צבאית צרפתית ותפיסת השלטון ע”י החזית הפטריוטית והקמת ממשלת מעבר היו היו השלב הראשון להפסקת הלחימה וכינון דמוקרטיה. (בהנחה שאפשר לכנות את שלטונו של קאגמה דמוקרטיה). פסטר ביזימונגו, בן הוטו, מונה לנשיא בסיום המלחמה, אך מנהיג החזית הפטריוטית פול קגאמה, שכיהן כסגן הנשיא וכשר ההגנה, ריכז בידיו את מרבית הכוח הפוליטי והפך כעבור זמן לא רב לנשיא המכהן עד היום. שמורת פארק דה וולקנס Parc National des Volcans , ביקור בפארק הלאומי דה וולקנס שנמצא בחלקו הדרומי של אזור השימור וירונגה (Virunga Conservation Area), כולל בתוכו גם את שמורת מגאינגה (Mgahinga) באוגנדה ואת פארק וירונגה שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, פארק דה וולקנס הוכרז כפארק לאומי על מנת להגן על אוכלוסיית גורילות ההרים כבר ב-1925 ובכך היה לפארק הלאומי הראשון בכל אפריקה. שטח הפארק כ 125 קמ”ר. בתוך השמורה יש חמישה הרי געש, (מתוך שמונה). הפסגה הגבוהה ביותר, של הר קריסימבי, נישאות לגובה של 4,507 מ’. רוב שטחה של השמורה מכוסה ביער גשם הררי, המתחלף בגבהים לחורשות חזרן (במבוק) ובגובה  לאחו אפרו-אלפיני. מעבר למפגש עם הגורילות, הטיול בשמורה כולל הליכה בסבך היער, בתוך נופים דרמטיים של הרי הגעש חרוטיים החולשים על האזור, בעלי חיים רבים חיים בשמורה בהם קופים זהובים Cercopithecus kandti ומאות סוגים של ציפורים – כל אלה הופכים את הטיול בשמורה לחוויה מיוחדת ומופלאה. 100 מילים על גורילות ההרים – הגורליות חולקת עם בני האדם 98.4% מהדנ”א וחיות בקבוצות של עד 30 פריטים. הקבוצה מונהגת על ידי זכר בוגר עם פס אפור על גבו. גורילות אוכלות בכל יום כ-15% ממשקל גופם, וחיות בממוצע עד גיל 45, והנקבות חיות קצת יותר. עד לפני מספר שנים גולרן של הגורליות נמצא בסכנת הכחדה, שנגרמה כתוצאה מכריתת יערות וציד שגרמו לירידה דרסטית במספר הגורילות, וכמעט להכחדתן המוחלטת. מספרן של הגורילות ירד ל-300 פריטים בלבד וסכנת הכחדה ממשית ריחפה על המשך קיומם. מאמצי שימור ושיתוף פעולה בין אוגנדה רואנדה וקונגו + תגמול של ציידי הגורילות לשעבר. (שהפכו להיות תלויים בתיירות ובשימור הגורילות). הביאו להפסקה כמעט מוחלטת של הציד ולגידול דרמטי במספר הגורילות בפארקים של וירונגה. מספר הגורליות מוערך כיום באלף פריטים. מתוכם 350 ברואנדה. פרוותן של גורילות ההרים ארוכה וסמיכה יותר משל מיני גורילות אחרות, הפרווה מאפשרת לגורילות להתגונן מפני מזג האוויר הקר בהרים הגבוהים. קיים הבדל ברור בין הזכרים לנקבות – הזכר יכול להגיע לגובה של 1.80 ולמשקל של 200 ק”ג, (כפול ממשקל הנקבה). הגורילות חיות בקבוצות מלוכדות ויציבות, כשהזכר השליט, מגן על חברי הקבוצה, מנהיג ומוביל את הקבוצה לאזורי מזון. רק המנהיג מזדווג עם הנקבות בקבוצה, הזכרים האחרים מקבלים את מרותו אבל מידי פעם מנסים להדיחו. כשהם נכשלים בניסיון ההדחה, הם פורשים ומקימים קבוצה חדשה עם עוד כמה נקבות וצעירים או חיים עם זכרים  אחרים ומחכים לשעת  בה יזכו לעמוד בראש קבוצה. הגורילות מתקשרות ביניהן בסדרה של קולות, נהמות, ושאגות, שריקות ועוד. סכסוכים בתוך הקבוצה נפתרים לרוב ללא אלימות, על ידי תנועות ומחוות איום, למשל עמידה על הרגליים האחוריות וטפיחות על החזה. עם זאת, דיאן פוסי תיעדה סכסוכים בין קבוצות יריבות שהובילו לקרבות כולל מקרים שהסתיימו בפציעות ומוות. למרות גודלן, הגורילות ניזונות כמעט אך ורק מצמחים, בתוספת קטנה של נמלים. הקבוצה הגדולה ביותר, קבוצת סוסה Susa, כוללת לא פחות מ-38 גורילות, בהן זוג תאומים בני חמש (תופעה נדירה בקרב הגורילות). הקבוצה הקטנה ביותר, אומובנו Umubano, כוללת 13 גורילות שהלכו בעקבות המנהיג שלהם, שעזב את קבוצת אמהורו. פרט לקבוצה אחת, שחיה בהר קריסימבי באזור שהגישה אליו מצריכה טיפוס ארוך, אל שאר הקבוצות אפשר להגיע בהליכה רגלית של שעתיים-שלוש. הטיול בשמורה נעשה בקבוצות קטנות, של עד שמונה אנשים, ילדים מתחת גיל 16 אינם מורשים להצטרף מחשש שידביקו את הגורילות במחלות. עלות הכניסה לשמורה גבוהה מאוד, כדי לשמר ולהפעיל את מנגנון הפיקוח והמחקר המקצועיים.     לסיכום הקרבה וההבדלים בין בני האדם לגורילות, השקט ושיתוף הפעולה בין חברי הקבוצה, הכבוד שהם רוחשים למנהיג מרתקים ומרגשים לצפיה ומעוררים למחשבה. לפגוש את הגורילות צפיה בגורילות דורשת השקמה מוקדמת ותדריך של ריינג’ר שילווה את הקבוצה במהלך הסיור. הצפייה בגורילות נעשית ממרחק שבעה מטרים בלבד, וקולות מסוימים מסמנים לגורילות שאנחנו מתכוונים לטוב, אם גורילה מתקרבת לאט, יש לסגת אחורה בזהירות, אם היא באה במהירות, יש לרדת לקרקע ולהחזיק את הידיים על הראש כסמל לכניעה. ממרכז המבקרים לתחילת המסלול יש נסיעה קצרה ומשם הליכה במעבה היער למקום בו הסיירים איתרו את משפחת הגורילות אותה אנחנו מיועדים לבקר. ההליכה לקראת המפגש על הגורילות עשויה להיות קשה, ובוץ חלקלק לא נדיר כאן כלל. בקיצור התענוג הזה דורש מאמץ! אבל אז קורה קסם, פתאום ללא התרעה מגיעים לקרחת יער ושם גורילות משחקות בחופשיות ללא כל חשש ומתנהגת ממש כבני אדם, כולל הבעות פנים,ואינטראקציה משפחתית. צפיה בגורילות יכולה להסביר את פשר התאהבותה של דיאן פוסי ביצורים הענקיים והעדינים הללו. הסתכלו בהם בשקט, אל תפריעו את מנוחתם. העוצמה והיופי הפראי שלהם לא נועדו לשעשע את האדם, הם חיים את חייהם כחלק מהמרקם העדין והנפלא של הטבע. כפי שעשו זאת מאז ומתמיד.     חקר הגורילות ההרריות החל בתחילת המאה ה-20 ב 1902, משלחת גרמנית, בראשותו של רוברט פון ברינג, דיווחה שהבחינה בכמה “קופים גדולים שחורים”. ברינג ירה והרג שתי גורילות. תת-המין החדש שהתגלה נקרא, באופן אירוני, על שמו של האדם שירה בהן – Gorilla Beringei. בעקבותיו הגיעו לאזור חוקרים נוספים, שאף הם הרגו את קופי האדם הגדולים וגררו את גופותיהם למוזיאונים לטבע ברחבי אירופה על מנת שיוצגו לראווה כפוחלצים מעוררי אימה ועניין. הזואולוג ג’ורג’ שאלר היה הראשון שערך מחקר על המבנה החברתי של גורילות ההרים. הוא פרסם שני ספרים : “גורילת ההרים” ו”השנה של הגורילה”, ששפכו לראשונה אור על חיי גורילות ההרים . קרל אקלי, ביולוג אמריקאי שינה את גורלן של הגורילות כאשר הוא הגיע לרכס וירונגה ב 1925. אקלי, ביולוג אמריקאי עבד עם המוזיאון לתולדות הטבע בניו יורק. הבין את החשיבות של שימור הגורילות במקום מחייתן הטבעי והצליח לשכנע את מלך בלגיה. (בתקופה שרואנדה היתה תחת חסות בלגית). להקים פארק לאומי. הפארק, שכאמור היה הראשון מסוגו באפריקה, נקרא בתחילה הפארק הלאומי אלברט, על שם המלך, ובהמשך שונה לוירונגה – שפירושו בשפת הקיניהרואנדה “שמורת ההרים”. אוקלי, נשאר לחקור את הגורילות בשמורה, ערך תצפיות מדעיות שהוכיחו, שמדובר בבעלי חיים שלווים ורגועים. למרבה הצער פחות משנה לאחר שהחל אקלי במחקר, הוא מת משפעת ונקבר קילומטרים ספורים מהמקום בו הבחין לראשונה בגורילות.   דיאן פוסי  הייתה אזרחית אמריקאית, שהגיעה לטיול ספארי ברואנדה. כמה שנים מאוחר יותר השאירה פוסי מאחור את החיים הקודמים של מרפאה בעיסוק שעבדה עם ילדים, והתמסרה למחקר ולהגנה על גורילות ההרים. בסיפור של פוסי יש את כל המרכיבים הנדרשים לדרמה – אידיאלים, אמונה ומסירות, עם סוף טראגי, של רצח נתעב. פוסי התמקמה בפארק סמוך לגבול אוגנדה וקונגו והחלה לחקור את גורילות ההרים בפארק וולקנס. היא הוקסמה מקופי האדם המרשימים ולאחר זמן חזרה לארצות הברית, אך הקשר העמוק שנוצר בינה לבין הגורילות לא נתן לה מנוח והיא שבה לרואנדה והקדישה להן את חייה, תרתי משמע. המאבק של פוסי נגד ציד לא חוקי של גורילות הסתיים במותה הטרגי בשנת 1983 מידיהם של ציידים מקומיים. פוסי נקברה בשמורה שכה אהבה. בספרה של פוסי “גורילות בערפל” היא מספרת איך למדה לנוע בקרב הגורילות על מנת שיסמכו עליה: “לקח זמן עד שהבנתי שעמידה זקופה או הליכה ביניהם מגבירה את החשש של הגורילות. התגלית הזאת החלה את ימי האגרופים שלי…”. פוסי מתארת כיצד מאותו יום נהגה לזחול על הברכיים והאגרופים. לעיתים, היא כותבת, ‘נאלצתי לעמוד כך במשך חצי שעה, מעמידה פנים שאני אוכלת עלים, עד שהגורילות הופיעו והחלו להקיף אותי ולטפס על ענפי העצים ולהסתובב בחופשיות כאילו הייתי אחת משלהם’. הספר הפך לרב מכר בנ”ל ועדיין מאוד מומלץ לקריאה! גם סרט שהופק באותו שם בשנת 1967 בכיכובה של סיגורני וובר הפך להצלחה.       קונגו נייל – טרייל  שביל באורך של 227 ק”מ באיזור אגם קיבו, השביל עובר דרך כפרים ומטעי תה עצומים, אשר חלקם בבעלות ממשלתית וחלקם בבעלות פרטית ובבעלות קופרטיבים. התה הגיע לרואנדה בשנות החמישים, האקלים הנוח והגובה מאפשרים גידול תה איכותי,  דבר שהפך את גידול התה לענף היצוא המרכזי של המדינה, ולענף שאחראי לפרנסתן של 60,000 משפחות. תחבורה– בודה בודה מוניות טוק טוק ומטאטו מוניות שרות אוכל ומנהגי אכילה ברואנדה יש שלל סוגי בננות המשמשות; למיץ, לאלכוהול, לבננות מטוגנת, ועוד. בשוקים אפשר למצוא, פפאיה, אבטיח, קסאווה, בטטה, תפוחי אדמה, בוטנים, חלב, קני סוכר, אננס, ירקות ,ארוחת הבוקר מורכבת לעיתים קרובות מבננה מטוגנת עם לחם וביצה, הרואנדים אוכלים בשר בקר פעמיים בחודש ובאזורים של מים מתוקים ניזונים מדגים (בעיקר אמנון) מאכלים מקומיים: אוגלי-דייסת תירס מוגשת עם תבשיל כרוב, איסומבה-פירה מקסאווה מוגש עם דג יבש, מטוקה-מאכל מבננה פלנטיין מאודה, איביאזה- תבשיל דלעת עם עדשים, אקניאנגיה- תבשיל מחית שעורה עם אגוזים. בקיגלי הבירה  אפשר למצוא אוכל הודי- סמוסה, צפאטי, קארי. אוכל סיני, מערבי עוף, דגים או סטיק עם ציפס. אורז ושעועית. משקאות:  חלב, מיצי פירות,  סודה, בירה, בכפרים הבירה עשויה מבננה מותססת וסורגום, אובוקי-  בירה מדבש מותסס עם  12 אחוז אלכוהול .    
מונח שם / באור הערות
משטר נשיאותי
נשיא פול קגאמה
רשות מבצעת ממשלה
ראש ממשלה אדוארד נגיטרה
שפות אנגלית, צרפתית, קיניגרואנדה אנגלית מ 1994
בירה קיגאלי
שטח 24,670 קמ”ר מקום 150 בעולם
עצמאות 1962 מבלגיה
רשות מחוקקת פרלמנט
תמ”ג $24,680 מיליון מקום 142 בעולם
תל”ג לנפש 1904$ 204 העולם
מטבע פרנק רואנדי
מיקום מרכז אפריקה
אוכלוסייה חקלאית שבטית שבט הוטו מהווה רוב
אוכלוסייה 12,952,218 הערכה לשנת 2020
צפיפות 525 לקמ”ר 25 בעולם
דת 90% נוצרים קתולים
חשמל 230V
תמונה של אמיר פלג

אמיר פלג

מדריך טיולים מיוחדים לאנשים שמחפשים טיולים מיוחדים ושונים. אני שמח לחלוק את המסעות האישיים שלי ושל המדריכים שלנו ולשתף בחוויות המיוחדות של היעדים בהם אנחנו מתמחים. כל המדריכים שלנו מביאים איתם "משהו נוסף" מעבר לידע ומקצועיות, משהו מעולמם האישי המיוחד.טיולים אחרים מתאימה למי שמחפש שקט, למי שרוצה לצאת מחוץ למסלולי התיירות החבוטים למי שרוצה לישון באתרי לינה מיוחדים ולכל מי שרוצה "לגעת ו"להתערבב" עם תרבויות אחרות לחוש, לטעום ולהרגיש.

תפריט נגישות

שלב 2- תשלום מאובטח

לאחר התשלום ישלח אימייל עם הנחייה להמשך

למידע נוסף